נולד לי תינוק היינו יחד תשעה חודשים בהריון ועכשיו נוסף לו יצור קטן הדורש את כל תשומת ליבנו וחלק גדול מאהבתנו. אצל הנשים העניין ברור וידוע. יש את ההנקה, את החיבור המיידי כי הוא שכן כל הזמן בבטן והרגשת אותו, יש את היצר האימהי שלטפל ויש את החברה שבטוחה כי עם הוולדו נולדה גם אמא. ומה איתי? אני מרגיש אותו כבר מספר חודשים, אומנם לא בתוכי אבל הוא שינה את חיי כבר בבטן אימו. אני מרגיש צורך להיות אחראי יותר ומחושב יותר. אני מרגיש אהבה ליצור שלא היה קיים עוד בעולם הממשי למעט תנועות בטן ואני יודע כבר לפני לידתו כי הוא כבר קיים. בלידה גיליתי את הנס הנוסף, לא זה שכולם מדברים עליו כי אם את עוצמת האישה. יש בהן כוח מדהים ולא משנה אם הן גדולות או קטנות, יפות יותר או פחות, מפונקות או לא. יש להן את הכוח ללדת. לסבול כאבי תופת מטורפים ולשחרר לעולם חיים חדשים. אני לא בטוח כי יש לנו הגברים את היכולת להתמודד עם כאב כזה ואני שמח כי אנו לא צריכים ללדת אחרת יכול להיות שהמין האנושי היה נכחד כבר מזמן. עכשיו כשהוא בחוץ במלוא הדרו גיליתי את עוצמת החיים. תינוק קטן עובר את הלידה ויוצא לעולם ממשי הדורש ממנו קודם כל להתייצב אל מול החומר, אל מול רעב, כאבי בטן, אי נוחות ורצון עז לחום ואהבה. ההתמודדות הראשונה שלו היא להרגיש את העולם החומרי. אני מבין יותר ויותר כי המשפט התנכי "בעצב תלדי בנים" הינו לנו ההורים ולתינוק יחד. הכאב מזכיר לנו ולתינוק כי אנו חיים בעולם חומרי. מהות החיים היא לממש את גופנו ולא רק את נפשנו. קיבלנו גוף על מנת להשתמש בו. ליצור, להנות, לאהוב וגם לכאוב. אחרת למה הגוף??? יתר על כן אנו מטפלים בתינוק ודואגים לכל צרכיו אך נאלצים לגרום לו גם לאי נוחות. מקלחות, חיסונים לא תמיד גורמות לו לחיוך, לעיתים הן גורמות לו לכאב ובכי ופה אני חושב שאני מבין משפט נוסף של התנך "חוסך שבטו שונא בנו". אני לא בטוח כי התכוונו לשימוש פיזי כמו שלפעמים מפרשים את הפסוק, אני חושב כי המשפט מתבסס על ההבנה כי צריך לעשות דברים שלא תמיד יהיו נעימים בטווח הקצר אבל אם אתה אוהב וכוונתך טהורה זה הדבר הנכון לעשות. אני מעולם לא היית קשור לתינוקות. לא חיתלתי ודי נמנעתי מלטפל בהם. עם יציאתו לעולם של בני לא הייתי צריך להתאמץ או לשאול. הטיפול בו טבעי לי כמו הטיפול בעצמי. אני מרגיש אותו, לא תמיד מבין אותו עד הסוף, אבל מנסה. אני חושב שהחיים כל כך הרבה יותר חזקים מאיתנו שאנחנו צריכים ביראת כבוד לכבדם ולהגיד תודה. אנחנו צריכים להבין כי אלו הבנים והבנות של היקום ואנו פה על מנת להשגיח ולאהוב אותם למענו. אין לי ספק כי זו תחילתה של הרפתקה מדהימה, רק שבוע ימים חלפו וכבר היצור הקטן הזה גרם לי לכמה תובנות חיים מדהימות מומלץ בחום....